דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)
גזעים קבוצה 5 - כלבי שפיץ

הכלב הכנעני – כלב תנ"כי בעידן מודרני

הכלב הכנעני תופס כיום מקום ייחודי בעולם הכלבנות. מחד, מוכר גזע זה על ידי כל התאחדויות הכלבנות בעולם כגזע טהור וצובר פופולאריות ככלב מחמד בארצות רבות. ומאידך, בארץ המוצא שלו, ישראל, גזע זה עדיין פראי או חצי-פראי באזורים מסוימים ונאבק על קיומו ככזה.
תמונות :  בר אהרון, יגאל פרדו
 
הכלב הכנעני תופס כיום מקום ייחודי בעולם הכלבנות. מחד, מוכר גזע זה על ידי כל התאחדויות הכלבנות בעולם כגזע טהור וצובר פופולאריות ככלב מחמד בארצות רבות. ומאידך, בארץ המוצא שלו, ישראל, גזע זה עדיין פראי או חצי-פראי באזורים מסוימים ונאבק על קיומו ככזה.
 
הכלב הכנעני משתייך לקבוצה הקטנה של כלבים "פרימיטיביים" נדירים, ההולכים ונעלמים, שביניהם גם הדינגו האוסטרלי. לעיתים מכנים אותם כלבי "pariah". כלבי הפריה כוללים גזעים עתיקים מקומיים המצויים בעיקר באסיה ואפריקה. הם מעוררים עניין בכמה סיבות:
 
בסוגם, הם הקרובים ביותר לכלב המקורי – אבי של כל הכלבים המודרניים – ומדובר בתקופה שלפני 100 עד 150 אלף שנים. אלה הם הגזעים ששרדו בכוחות עצמם בתנאים קשים. עם זאת, ה-pariah הם הקרובים ביותר לכלבים הראשונים שבויתו באורח חייהם וביחסם לאדם.  הם מוכנים ליצור שיתוף עם האדם, אך מסוגלים לחיות חופשיים בטבע אם צריך.
 
כפתור כנעניהאתולוגים, העוסקים בחקר התפתחות הכלב, מכנים לעיתים כלבים אלה "landrace", שפירושו הימצאות טיפוס גזעי בו הכלבים דומים במראם והתנהגותם. הגזע נוצר ברובו כתוצאה של ברירה טבעית, שהותאמה לתנאים הסביבתיים, ומקצתו, בברירה מלאכותית המתרחשת, כמעט תמיד, לאחר התרבות הטבעית. גזעים אלה אינם "טהורים" במובן המודרני, כלומר אינם מבוססים על מאגר גנטי צר שנבחר על ידי האדם, שאינו מאפשר הכנסת כלבים מן החוץ. הקובע בכלבים האלה הן התכונות החיוניות להישרדות – בריאות, כוח, יכולת תפקוד, חוסר הגזמות או עיוותים, חושים מאוד מפותחים, אינטליגנציה גבוהה, עמידות בתנאיי הסביבה – ולא מראה חיצוני שנקבע על ידי האדם לסיבות אסטטיות.
 
הפריה בכלל והכלב הכנעני בפרט נחשבים לבעלי ערך רב לעולם הכלבני בכך, שיש להם מקור מתמשך של מאגר גנטי מכלבים בלתי מבויתים. באמצעותם, אפשר לשמר ולחזק את התכונות שאפשרו להם להתקיים במשך אלפי שנים. כמו כן, יש עניין רב ללמוד על התנהגותם בסביבה הטבעית שלהם ובתנאי חייהם הבלתי משתנים ביחד עם התנהגותם ככלבים שחיים בעולם המודרני, כדי לקבל מידע עשיר על התנהגותו הטבעית של הכלב בתקופה בה חיבר לראשונה לאדם. כמו כן, ניתן ללמוד על מיומנויותיו, דרכי ההישרדות שלו בתנאים שונים, ומסלול ההתפתחות של יחסיו אל האדם.
 
אין ספק שכשמוזכר "כלב" בתנ"ך, זה היה כלב פרימיטיבי, הכלב שקוראים היום בשם "כלב כנעני" על שם ארץ כנען, והכלב היחידי שמקורו כאן באזור העולם שנקרא ישראל. יש מגוון הוכחות ארכיאולוגיות ומדעיות, כולל גילוי בתי קברות של כלבים באשקלון ובית גוברין מתקופת הפלישתים, עם מאות שלדים של כלבים שזוהו כטיפוס זה.
 
ב-1935, עלתה לארץ פרופסור רודולפינה מנצל, מומחית ידועה בארצה אוסטריה ובאירופה כולו לכלבנות והתנהגות בעלי חיים. היא התבקשה על יד ההגנה לעזור לפתח מערכת כלבי עבודה לעבודות ביטחוניות. היא מצאה שהגזעים המקובלים לעבודות אלה באירופה – דוברמנים, בוקסרים, רועים גרמני – התקשו לתפקד בתנאיי אקלים ושטח הקשים ביותר בישראל. בתצפיות שלה, היא זיהתה כלב מקומי טיפוסי שהסתדר היטב בתנאים אלה, והיא התחילה לאסוף אותם, לעבוד איתם ולגדל אותם. היא נתנה לגזע זה השם "כלב כנעני", וזה היה יסוד הגזע הרשום. היא כתבה תקן גזע הראשון ב1956 ותקן הגזע התקבל על ידי ה-FCI ב-1966. תקן האחרון המחודש התקבל על ידי ה-FCI ב-1987.
 
פרופ. מנצל המשיכה לגדל ולטפח את גזע הכנעני על למותה ב-1973, והשאיפה שלה היתה להמשיך עד כמה שאפשר להוסיף כלבים ממקור בדואי ובר, כדי לשמור על המגוון גנטי הרחב האפשרי. להמשך דרכה יצא בית גידול חוות שער הגיא, שהתחיל ב-1970 לגדל כנענים, בעזרה והדרכה של פרופ. מנצל, וממשיך עד היום לגדל כלבים כנענים ולנסות לשלו קווי דם חדשים מדבריים. הכנעניים בעולם כולו מבוססים על כלבים מגידול פרופ. מנצל וחוות שער הגיא, ויש ייצוא של מספר כלבים כל שנה לרחבי העולם.
 
הכנעני שייך לקבוצה 5 של ה-FCI, כלבי שפיץ ופרימיטיביים. קבוצה הזאת כולל הגזעים הטבעיים ביותר. אצל הכנעני נשאר התכונות הבסיסיות של כלב בר – גודל ועצם בינוניים, איזון מושלם ופרופורציות טבעיות, פרווה כפולה ועבה, עמדיה מאוד לתנאיי מזג אוויר ושטח, ראש טבעי משולש, חושים מאוד מפותחים, תנועת טרוט טבעי ופונקציונאלי, כוח סבל והתמדה גבוהים. הכנעני הוא אחד הגזעים היחידים בעולם שמותאם על ידי הטבע לחיות בתנאיי מדבר, ומחקרים מראים שיכולת הפיזיולוגי שלו לעמוד בתנאים קשים שונה מגזעים אחרים.
 
הכנעני בשנים אחרונות התחיל לצבור פופולאריות בעולם, ויש היום מועדוני גזע בארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה, פינלנד, שוודיה, ויש כלבים כנענים ומגדלים בעוד ארצות נוספות. ציבור אוהבי הכלבים היום מתחיל לחפש כלב שהוא בריא ולא סובל ממגוון של בעיות גנטיות, והכנעני בהחלט מתאים. אבל הכנעני לא כלב שמתאים לכל אחד – יש לו אופי ייחודי, שאפשר לו לשרוד לאורך כל הדורות, והוא לא העבד של אף אחד. אבל אם מכבדים אותו, הוא נותן כבוד, נאמנות רבה ואהבה ושיתוף פעולה למשפחה שלו. הכנעני גם שומר בקפדנות על הטריטוריה של המשפחה שזו טריטוריה שלו, אבל בלי אגרסיביות יתר. למי שמעריך כלב כזה והיה לו פעם כנעני, אין כלב אחר.
 
 
בשנים האחרונות חלה השתנות מואצת בתנאי הסביבה הטבעית של הכלב הכנעני עקב אכלוס קבע של הבדואים והחדרת תשתית מודרנית למדבר. יש לצפות, אפוא, להיעלמות קהילת הכלבים הפראיים והפראיים למחצה, החיים בסביבה מאהלי הבדואים. לפיכך, למספר שנים פועלים לשימור המאגר הגנטי של כלבים אלה בטרם ייעלמו לבלי שוב.
 
מספר שיטות נוהגות על ידנו על מנת להשיג מטרה זאת:
 
האחת, והקלה מביניהם, תפישת גורים צעירים ביותר וביותם. הגורים חייבים להילקח ברגע שהתלות באמם אינה הכרחית ולפני שהם מגלים עצמאות (כבר עד גיל שלושה חדשים), שכן אז רכשו כבר את תכונת החשדנות לזרים ויכולתם להיעלם ברחבי המדבר גדולה.
 
השיטה שנייה – לכידת כלבים בוגרים. זוהי משימה קשה ביותר וניתנת ליישום רק בקרב הכלבים הפראים למחצה, המלווים את מאהלי הבדואים. כלבים אלה חשדניים וכמעט בלתי ניתנים ללכידה. אולם, הם נגישים וידידותיים לילדים. בעזרת הילדים הבדואים עלה בידינו ללכוד, לביית ולהשתמש לגידול בכלבים אלה. תכונת מרשימה ביותר אצל כלבים אלה זה הקלות שאפשר לבנות איתם קשר ולביית אותם – בזמן קצר מאוד הם בונים מערכת של אימון באדם שמטפל בהם.
 
השיטה השלישית היא להביא כלבה כנענית, הרשומה בספר הגידול, בתקופת הייחום, לאזור בו מצויים כלבים פראיים למחצה, בעלי צורה והתנהגות אופיינית לגזע. המשימה קשה במיוחד עקב חשדנות הכלבים לכלבה זרה, כאשר במרבית המקרים, היא עולה על היצר המיני המתעורר.  אבל היו מספר הצלחות בשיטה זו.
 
בכל מקרה, צאצאי הכלבים ש"נרכשו" בשלוש השיטות, עוברים "מבחן צאצאים" בטרם ירשמו בספר הגידול.
 
הכנעני נחשב בעיני העולם כאוצר טבע ישראלי ומקור לגאווה, גם להישגים הרבים בתערוכות ותחרויות בארץ ובחו"ל. ישראלי אמיתי!